באותה התקופה הייתי מורה לפסנתר בגוש קטיף, ולאחר הפינוי  נותרתי ללא תעסוקה, מכיוון שכל התלמידי התפזרו. בסיטואציה המטלטלת הזו מצאתי את הרגיעה –ללכת ללמוד עיצוב פנים במרכז הבניה ישראלית, תחום שעניין אותי שנים רבות.

​

לאחר סיום הלימודים, התחלתי את הפרויקט הראשון שלי – תכנון ועיצוב ביתי שנאלצתי להקים מחדש אחרי הפינוי. אט אט, התחלתי לעצב עוד ועוד בתים של מכרים ואנשים מאזור ניצן, וביד בנימין. אחד מהלקוחות ,אחרי סיום ביתו הציע לי לתכנן  ולעצב את בית הכנסת שכונתי ואני החלטתי לנסות לקחת חלק בפרויקט מעניין שכזה. על הפרויקט הזה עבדתי במשך שנה, בצורה אינטנסיבית, ובמשך עבודתי  הבנתי שאני אוהבת מאוד את החיבור בין החומר לרוחניות. כיום אני מלווה פרויקט נוסף של עיצוב בית הכנסת חדש בקיבוץ פלמחים ובמקביל חברה בוועדת העיצוב של בית הכנסת  המרכזי בניצן.

​

הסיבה שבגללה אני אוהבת את התחום הזה, היא שאני מרגישה שזו המהות שלי, אני אישה רוחנית והעיסוק בעיצוב בתי כנסת מקנה לי את ההזדמנות לאפשר לכל אחד למצאו מקום מזמין ונוח לתפילתו . עצם העובדה שאני לוקחת חלק בבניית מבנה שיישאר לשנים רבות גורם לי להרגיש שאני מטביעה את חותמי בעולם וממלא אותי אושר. ההשראה הגדולה ביותר שלי מגיעה בעיקרה מהטבע. כבר שנים שאני שומרת על ההרגל הליכות בוקר על חוף הים.